***
היום הרביעי
התעוררנו ליום הקשה ביותר בטיול. ארבע וחצי שעות הליכה ב...עליה. כן, הפעם היא גם מוגדרת ככזאת. את היום צריכים לסיים בקמפינג שנמצא למעלה-למעלה-למעלה, כדי לישון בו ולמחרת לטפס עם הזריחה לראות את הטורוסים. מדובר ביום הליכה ארוך מאד, גם אם לוקחים איזה קיצור דרך ידוע לשמצה (לקחנו, בטח לקחנו). למזלנו, גם זה היה אחד הימים היפים ביותר של הטרק; לפחות חלקו, החלק שלגונה ארוכה ליוותה אותנו ונחלים חצו אותנו לאורכו. לרוע מזלנו היה חום כלבים.
 |
| אם אתם האחיינים שלנו ואתם לא מזהים את התמונה הזאת, תשאלו את ההורים שלכם איפה הגלויה ששלחנו לכם |
כמו בשאר הטרקים, גם כאן מלאנו מים מהנחלים ושמרנו סדר גודל של ליטר מלא תמיד עלינו. אלא שזה נכון למזג אויר סטנדרטי (קריר אם לא קר, מעונן אם לא גשום עד מאוד. על זה דובר. לנו, כאמור, היה חום כלבים שנבנה לאורך היום והגיע לשיאו בקטע הכי חשוף מצמחייה, נטול נחלים ובעלייה תלולה ומתמשכת. בנקודה מסויימת נדחקנו תחת איזה שיח, כדי לאגור מעט זיכרון של צל, ועברנו למשמעת מים.
המשכנו הלאה והתעודדנו עד מאד למראה המפגש עם השביל המקורי בו היינו אמורים לטפס אם לא היינו לוקחים את קיצור הדרך (זה היה נראה יותר רע מהעליה שלנו). מה שכן, המים נהיו עניין מטריד והחום לא עשה קולות של מוות (שני קצת כן). בשלב מסויים מצאנו נקודה ראויה להפסקה תחת עץ עם הרבה צל. החלטנו שמגיעה לנו הפסקה יותר ממושכת. חשבנו (אלה שהיו בהכרה) על קפה אבל לא היו לנו מספיק מים (וכן היה לנו קצת יותר מדי חם), אז הסתפקנו בסוכר ותמונות.
 |
| ההפוגה איפשרה לגלות שהמכנסיים של גל מעניקים שירות לא צפוי - הסרת שיערות ברגליים. פרטים בחנויות המובחרות. |
קמנו להמשיך. ידענו שלפנינו קמפינג בתשלום שאנחנו לא רוצים לישון בו, כי ממנו לא נוכל לעלות לזריחה (הוא רחוק מדי מהטורוסים) וקיללנו את הקמפינג בתשלום שממוקמים תמיד שעתיים לפני אלה החינמיים, כדי לעשות לך טיזינג ברגעים של שיקול דעת מעורפל. אבל בינתיים הגענו סוף סוף לנחל והשלמנו מאגרים. בנוסף, כדי להתכונן נפשית (אלה מאיתנו שכבר היו קצת רעועים אבל לא הודו בזה) ביררנו עם מטיילת שחלפה אותנו מה המרחק לקמפינג ואיך נראית הדרך. כמה שמחנו לגלות שיש לנו עוד כ- 100 מטר בלבד ושמעכשיו יש רק מישור וירידה. קינסה אמא שלה. חתיכת רצף של עליות תלולות במיוחד, שפרושות על לפחות קילומטר וחצי, קיבלו את פנינו.
 |
| עץ ביסלי גריל |
בסופן הגענו לקמפינג בתשלום, חדורי מוטיבציה להמשיך הלאה. קפה לפנים, מנוחה לגבות ושוב היינו עם התיקים על הגב, בדרך לקטע האחרון של היום. לשמחתנו, הטיפוס היה פחות נורא ממה שחשבנו, למרות שבשלב הזה די מיצינו את הקטע של הטיפוס ושל ההליכה בכלל. גם את היתושים שמשום מה הופיעו והתגברו דווקא בקטע הזה, מזמן מיצינו. שעה אחר-כך היינו בקמפינג מקסים שבמרכזו זורם נחל קטן. התמקמנו יחסית קרוב לנקודת מילוי המים והיינו יעילים במיוחד, כך שתוך חצי שעה כבר היינו מאוהלים ואכולים. מזג האוויר התקרר קצת ונעשה נעים מספיק לפרוש מזרון בחוץ ולקרוא ספר בטבע. שלא לדבר על רחיצת הרגליים שהתחילו להריח כאילו הן נרקבות, למרות המקלחת, אי שם בלילה הקודם, לפני העליה ב- 40 מעלות צלזיוס.
***
המשך יבוא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה