חשבנו שאנחנו מתוחכמים...אז חשבנו...
כשהתיישבנו לפני כמה חודשים לבנות מסלול מהר מאוד מצאנו שתי טבלאות מפורטות (טוב - מטורפות) של בחור שעשה שני טיולים קצרים באיזור (צ'ילה ארגנטינה, ברזיל ובוליביה) ב2005 ו2006. חיברנו את שני הטיולים יחד וקיבלנו את המסלול שלנו.
תכננו להתאושש יומיים שלושה בסנטיאגו ואז לצאת לנסיעה של 27 שעות לעיר הצפונית ביותר בצ'ילה - Arica - ומשם להתחיל לרדת דרומה.
בעודנו בסנטיאגו, גילינו שאין מקום במיטות שכיבה באוטובוס, אז עלה רעיון לחלק את הנסיעה לכמה נסיעות קצרות ולהרוויח את הערים בדרך. מצאנו עיר חוף צפונית במרחק שעתיים נסיעה מסנטיגו שנקראת וינייה דל-מאר ואמורה להיות עיר הגנים. החלטנו לצאת אליה ומשם להמשיך בתכנית המחוכמת של פיצול הנסיעה.
To make a long story short – אנחנו באילת. בשנות השמונים.
כן כן, כביש אחד לאורך החוף עמוס בנהגי כרכרות עם סוסים שמממתינים לזקנים (שמשום מה מתעקשים ליפול בפח הזה).
גנים? יש כאן כמה מרפסות שהדיירים בהם מטפחים כמה עציצים אבל מפה ועד עיר הגנים הדרך ארוכה (גם לעניין הדרך הארוכה עוד נגיע)
בשש בערב (אור יום מלא עדיין) מצאנו עצמנו מתפנקים בבית קפה על החוף, שותים קפה בכוסות גבוהות ואוכלים מעין סופגניה עם מילוי מתוק מדי– דווקא היה שווה.
למדנו את הלקח – המטורף עשה עבודה יסודית ביותר ועם כל הכבוד לזרימה, אין לחרוג מהטבלאות. לא נורא, זה בר תיקון, פשוט ניסע מפה ישר לאריקה ואפילו הרווחנו שעתיים נסיעה וטיול במנהרת הזמן.
אז זהו, שלא. קודם כל, בניגוד לכל חוקי הגיאוגרפיה הידועים לאדם הלבן, למרות שאנחנו שעתיים צפונית לסנטיאגו, הנסיעה לאריקה תיקח שעה יותר (!!) – כלומר 28 שעות מפנקות בסה"כ. כנראה משהו שקשור בשבירת רצף הזמן עקב המסע במנהרה.
מעבר לזה, לא היו כרטיסים ליום למחרת, מה שאילץ אותנו לבלות עוד יום באילת (מה נעשה פה??).
לקינוח, הכרטיסים ליום שאח"כ הם – טדאאאאאאם – יקרים יותר!
שיא הביקור שלנו באילת הוא, ללא ספק בכלל, ההוסטל אליו הגענו בלילה הראשון. הוא נלקח במצב של שיקול דעת מעורפל ותחת הלם ההגעה הראשוני לאילת (יוחלף מיד בבוקר למחרת) - מדובר במקום מעופש, מלא בשטיחים מטונפים, ספות קטיפה עוד יותר מטונפות ועם שירותים שלא עובדים (ז'תומרת הם עובדים, פשוט צריך לקרוא למישהו כל פעם שרוצים להוריד את המים).
חברים (לא אתם, חלילה) סיפרו לנו שככה נראה מבפנים מלון שמשכיר חדרים לפי שעה. באילת. בשנות ה- 50.
ישנו בתוך שקי השינה.. ותודה לרועי, בלעדיו שני היתה ישנה בעמידה (עם כפכפים) באותו לילה.
כמחוות פיוס לטבלאות, היום ביקרנו בעיר קרובה - ואל-פאראיסו - שקיבלה דירוג גבוה (כן כן, יש מערכת ניקוד מסועפת לכל מקום בו ביקר איש הטבלאות).
נדברוס...
